"לא קבוצות, זרמים רוחנים,מוסדות או דרכים שונות למינהם שמיתמקדות בחיצוניות ופונות אל החלק הקבוצתי שבאדם  (חברתי ובהמי ), יתנו לאדם את ההיתפתחות  האולטימית , אשר ניקבע לו ורק לו באופן אישי! אך ורק בדרך העבודה האישית של הקבלה הלוריאנית, דרך התמיד הזאת שרק עכשיו מיתגלה לאנושות, נהפכת למציאות ספריי הארי וספר הזוהר ניתנו לעולם בכדי שהיחיד וכך גם כל האנושות יובאו מהר אל גאולה שלמה, להשתחרר מהעבדות של הרצונות האגואיסטים".

                                                                                         מיכאל בן פסח

   האור אין סוף  

 דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,

 היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות.

 ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, 

 אלא היה הכל ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא,

 ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,

 אלא הכל היה אור א' פשוט

ישוה בהשואה א', והוא הנקרא אור א"ס.  

 וכאשר עלה ברצונו הפשוט, לברוא העולמות

 ולהאציל הנאצלים. להוציא לאור שלימות פעולותיו

 ושמותיו וכינויו, אשר זאת היה סיבת  בריאת העולמות.

והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית,

אשר בו באמצע ממש, וצמצם האור ההוא,

ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית.

  ואז נשאר: מקום פנוי, ואויר, וחלל ריקני,

 מנקודה האמצעית ממש. והנה  הצמצום הזה,

 היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית

ריקנית ההיא, באופן שמקום החלל ההוא,

היה עגול מכל סביבותיו בהשואה גמורה

והנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים

והנבראים והיצורים והנעשים.

ואז המשיך מן האור א"ס, קו א' ישר

מן האור העגול שלו מלמעלה למטה,

ומשתלשל, ויורד תוך החלל ההוא.

 ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה.

ובמקום החלל ההוא, האציל וברא,

ויצר ועשה כל העולמות כולם.